רגע של קריאה

 

 

"אִמָּא, אֲנִי רוֹצָה אֶת הַגּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה אוֹתוֹ, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ, אִמָּא, תַּרְשִׁי לִי, בְּבַקָּשָׁה!"

אִמָּא קְצָת הִתְרַכְּכָה: "עֲנָתִי, מְתוּקָה, כְּבָר אָמַרְתִּי לָךְ, הַגּוּר צָרִיךְ טִפּוּל וְהַשְׁגָחָה,

הָאַחְרָיוּת מְרֻבָּה. לֹא נוּכַל לְטַפֵּל בּוֹ בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ. הֲרֵי אַבָּא וַאֲנִי הוֹלְכִים לַעֲבוֹדָה וְאַתְּ הוֹלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר. אוּלַי תִּמְצְאִי לוֹ בַּיִת בַּשְּׁכוּנָה."
דְּמָעוֹת עֲגֻלּוּת גְּדוֹלוֹת נָשְׁרוּ מֵעֵינֶיהָ שֶׁל עֲנָת, וְהִיא אָמְרָה:
"אִמָּא, כְּבָר שָׁאַלְתִּי אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים."
"כַּמּוּבָן, עֲנָת, מִי יִרְצֶה כֶּלֶב מֻזְנָח כָּזֶה! מִי יוֹדֵעַ אִם אֵינֶנּוּ חוֹלֶה," אָמְרָה אִמָּא.
"הוּא לֹא מֻזְנָח וְלֹא חוֹלֶה," עָנְתָה עֲנָת. "דּוֹקְטוֹר דָּן כְּבָר בָּדַק אוֹתוֹ וְחִסֵּן אוֹתוֹ. הוּא אָמַר לִי שֶׁהַגּוּר בָּרִיא וְחָזָק. אִמָּא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲזֹב אוֹתוֹ. אֲנִי אֲגַדֵּל אוֹתוֹ בַּמִּקְלָט. הוּא הַגּוּר שֶׁלִּי וְהוּא חָבֵר שֶׁלִּי. תָּמִיד אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי שֶׁאֲנִי יַלְדָּה אַחְרָאִית וּמְסֻדֶּרֶת וְטוֹבָה, תָּמִיד אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי שֶׁאֲנִי תַּלְמִידָה חָרוּצָה, תָּמִיד אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי: תַּעֲשִׂי מַה שֶּׁאַתְּ רוֹצָה. הַפַּעַם, רַק הַפַּעַם תַּגִידִי כֵּן, תַּסְכִּימִי אִמָּא'לֶה. אֲנִי אֲטַפֵּל בּוֹ, וְהוּא לֹא יַפְרִיעַ לָכֶם."