רגע של קריאה    הבטחנו זה לזה עדנה מיטווך מלר                                                       פרדה נִפְרַדְנוּ בְּאַחַת, הַגּוּף הָיָה לְמַיִם הַנֶּפֶשׁ נָמַסָּה לְאֶלֶף נְחָלִים, "זֶה מִתְרַחֵשׁ בְּלִי סוֹף אַחַת לְיוֹם-יוֹמַיִם", נִגַּנְתָּ בְּחָלִיל בֶּן אֶלֶף נִגּוּנִים. נִפְרַדְנוּ בְּאַחַת, גַּרְזֶן חָצָה בֵּין שְׁנַיִם, הַנֶּפֶשׁ נִשְׂרְפָה לְאֶלֶף גֶּחָלִים, וְלֹא נִמְצָא נָבִיא בַּשַּׁעַר וְלֹא מִדְרָשׁ עֲדַיִן מִלְּבַד חַיֵּינוּ שֶׁתֻּרְגָּמוּ לְהֶבֶל הֲבָלִים.   סִפּוּר עַתִּיק תַּפּוּחַ נָתְנָה חַוָּה לְאָדָם בַּלַּיְלָה, בַּחשֶׁךְ, מֵעֵץ הַגָּן, נָגַס וְרָוָה וְנָמוֹג וְנִרְדַּם בָּרֶטֶט הַהוּא הַטּוֹב וְהַחַם. יָצָא הַנָּחָשׁ לְסַנְגֵּר בַּעֲדָם אֲבָל אֱלֹהִים אָטוּם לְלִבָּם, קָצַף וְרָגַז וְהֵטִיחַ אָשָׁם וּמִגַּן עֶדְנוֹ בִּמְהִירוּת גֵּרְשָׁם. מֵאָז רוֹקַחַת חַוָּה לְאָדָם רָזֵי אַהֲבָה מִתַּבְלִינֵי הַיָּם וְהוּא לְתֻמּוֹ רָוָה וְנִרְדַּם וּשְׁנֵיהֶם לֹא אוֹמְרִים אֶת מְחִיר הַדָּם. וּפָשׁוּט הַסִּפּוּר וְצָלוּל כַּאֲגַם וּמֵאָז גַּן הָעֵדֶן נִשְׁלַם וְלֹא תַּם.   וְלֹא הָיָה לָנוּ דֵּי זְמַן וְלֹא הָיָה לָנוּ דֵּי זְמַן לִחְיוֹת פָּשׁוּט כִּבְנֵי-אָדָם, כִּי מְרַחֲפִים הָיִינוּ עַל בָּמוֹת בּוֹנִים טִירוֹת וְחֶזְיוֹנוֹת וְאַחַר-כָּךְ נוֹפְלִים בְּעַל כָּרְחֵנוּ לַמִּדְרוֹנוֹת. וְלֹא הָיְתָה לָנוּ שָׁהוּת לֵישֵׁב אֵצֶל עַצְמֵנוּ הַכֹּל הָיָה חוֹלֵף מִדַּי, חוֹלֶה מִדַּי, חָפְשִׁי מִדַּי, חָשׁוּב מִדַּי... וְלֹא דָּחַק לָנוּ דָּבָר וְלֹא אָצָה לָנוּ הַדֶּרֶךְ כִּי הֶאֱמַנּוּ בַּמָּחָר כִּכְבַד מִשְׁקָל, מִפְעָל וָעֵרֶךְ וְלֹא שִׁעַרְנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ כִּי יְכַזֵּב וְיַעְרִים וְכָל צִפִּיָּתֵנוּ תִּמַּס כַּשֶּׁלֶג עַל הָרִים. וְלֹא יָדַעְנוּ בַּלֵּילוֹת לִרְחֹק מִמַּזִּיקִין וְלֹא שִׁעַרְנוּ אֶת מְחִיר דַּרְכֵי הַפֵּרוּקִין וְלֹא אִמַּצְנוּ נְכוֹנָה אֶת שַׁעַר הַנְּזִיקִין. זֶה הַבָּמוֹת וְהַתְּהִלָּה וּמְצוּקַת הַיֶּלֶד וְחֶסֶר הַתְּפִלָּה וְהַסָּפֵק וְהַחֲשָׁשׁ. הַמְּלָאכָה, הַהַקְרָבָה וְהַכְּאֵב הַמִּתְמַשֵּׁךְ בַּצִּפִּיָּה לַפֶּלֶא. וְלֹא הָיְתָה לָנוּ סִבָּה לִפְרשׁ מֵעִם עַצְמֵנוּ, הַכֹּל הָיָה יָפֶה מִדַּי, מֻשְׁלָם, נִשְׂגָּב, מוּבָן... רַק לֹא הָיָה פָּשׁוּט דֵּי זְמַן לִחְיוֹת כִּבְנֵי-אָדָם.   הַאִם אֲנִי כּוֹאֶבֶת בְּךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה כּוֹאֵב בִּי, הַאִם אֲנִי מְדַבֶּרֶת בְּמֹחֲךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בְּמֹחִי, הַאִם אֲנִי רוֹקֶדֶת בַּחֲלוֹמְךָ כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה מִתְרוֹצֵץ בַּחֲלוֹמִי, הַאִם אַתָּה שָׁדוּף בָּאַהֲבָה כְּשֵׁם שֶׁזָּרַעְתָּ בִּי, הַאִם אַתָּה בּוֹדֵק אֶת נַפְשְׁךָ כְּשֵׁם שֶׁבָּדַקְתָּ אֶת עַצְמִי, הַאִם אַתָּה צְמַרְמֹרֶת וּרְעָדָה בְּעַצְמוֹתַי, אֵיבָרַי וְדָמִי, הַאִם אַתָּה הוֹלֵךְ עִם עַצְמְךָ וְיָדְךָ בְּיָדִי, הַאִם אַתָּה נוֹתָר שָׁפוּי וּמְאֻזָּן בִּלְעָדִי?   מוֹנוֹלוֹג לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לְאָן אַתָּה מְמַהֵר, מַה יֵּשׁ שָׁם שֶׁאֵין בְּמָקוֹם אַחֵר, גַּם שָׁם יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם עִם מֹחַ וְלֵב עִם דָּם, עֲצָמוֹת, עִם חֲלוֹם וּכְאֵב. גַּם שָׁם עֲלוּלוֹת לִהְיוֹת תַּקָּלוֹת רְצוֹנוֹת הֲפוּכִים, הַפְתָּעוֹת מְשֻׁנּוֹת, גַּם שָׁם יוֹרֵד לַיְלָה, מְהַתְּלִים כּוֹכָבִים וְרַק לָרְחוֹבוֹת יֵשׁ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים. הַאִם הַקּוֹנְצֶרְטִים מְנֻגָּנִים שָׁם אַחֶרֶת הַאִם לַצְּלִילִים יֵשׁ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים הַאִם בְּנֵי אָדָם שָׁם עִם אֶלֶף רָאשִׁים וְאֶלֶף רַגְלַיִם וְאֶלֶף חוּשִׁים. בִּפְנֵי מִי אַתָּה עוֹמֵד וּבִפְנֵי מִי אַתָּה בָּא, וְאֵיךְ אַתָּה מַצְלִיחַ לְכַוֵּץ אֶת הַדְּאָגָה וְאֵיךְ אַתָּה נוֹעֵל אֶת הַקַּיָּם בַּקֻּפְסָה וּמַדְלִיק בְּשַׁלַּט-רַחַק קֻפְסָה חֲדָשָׁה. וְאֵיךְ אַתָּה מְבַטֵּל וּמַצְלִיב אֶת הַיֵּשׁ וּבוֹנֶה לְךָ אֶרֶץ יְרֻקָּה מִשֶּׁלְּךָ. כָּךְ נִרְאִים הַבּוֹרְחִים, שִׁכּוֹרֵי הַדְּרָכִים, חַדְרֵיהֶם מִתְנַמְּכִים, הֵם כִּמְעַט נֶחֱנָקִים, הֵם זְקוּקִים לַמֶּרְחָב הַדּוֹמֶה לַכְּמִיהוֹת שֶׁל יַדְעָנֵי הַהֶבְדֵּל הַדַּק בֵּין לְהִתְקַיֵּם, לִנְשֹׁם וְלִחְיוֹת.   דֶּרֶךְ צְלֵחָה וְשׁוּב אַתָּה נוֹסֵעַ מִן הָרַעַשׁ, מִן הָעֶצֶב מִן הָאַכְזָבָה, מִן הַמַּר וְהַקָּשֶׁה אֶל הַשֶּׁקֶט הַבִּלְתִּי צָפוּי שֶׁבַּתִּקְוָה. בְּאַמְתְּחוֹתֶיךָ הַחֲדָשׁוֹת אוֹרֵז פַּרְטִיטוּרוֹת יְשָׁנוֹת, מְסֻמָּנוֹת, מְזֻמָּנוֹת, כְּמוֹ נַוָּד הָעוֹבֵר מֵעִיר לְעִיר וְנוֹטֵל חֲפָצָיו בִּמְשׂוּרָה לְחַפֵּשׂ מְנוּחָה. בְּעוֹד שָׁלשׁ שָׁעוֹת תִּנְחַת בְּרַעַשׁ אַחֵר וַאֲנָשִׁים כְּבֵדִים מְדֻיָּקִים הַמַּחְבִּיאִים אוֹתָם פְּחָדִים יִקְבְּעוּ אֶת סֵדֶר יוֹמְךָ. רַק מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן נִשְׁאָר קַל וּפָשׁוּט וַאֲנִי נוֹסַעַת מֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים בַּנַּיֶּרֶת שֶׁהוֹתַרְתָּ עַל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה הַדּוֹמֶה לְשֻׁלְחַן סוֹעֲדִים רַבִּים אוֹהֲבֵי חַיִּים וּמִלָּה בְּתֹם אֲרוּחָה טוֹבָה.