פַּעַם הָיָה קָמָץ בַּיְשָׁן.

יָשַׁב הַקָּמָץ לְבַד בַּגַּן.

בַּגַּן הָיָה רַק סַפְסָל לָבָן.

יָשַׁב הַקָּמָץ עַל הַסַּפְסָל בַּגַּן,

יָשַׁב הַקָּמָץ בָּכָה וּבָכָה:

אֲהָהּ! אֲהָהּ! אֲהָהּ!

לָמָּה בָּכָה הַקָּמָץ הַבַּיְשָׁן?

הַקָּמָץ הָיָה בַּדָּד שָׁם, בַּגַּן.

שָׁמַע עַל כָּךְ הַפַּתָח, וְלַגַּן רָץ.

הַפַּתָח עַל הַסַּפְסָל הַלָּבָן קָפַץ,

וְהַקָּמָץ רָאָה, שָׂמַח וְצָחַק:

חָה   חָה חָה חָה חָה.

מִי בָּא לַשְּׁבִיל בְּרִיצָה?

הַחִירִיק - עִם שִׁיר שֶׁמָּצָא.

הַחִירִיק הָיָה מַצְחִיק וּבַדְחָן,

שַׂר שִׁיר עַלִּיז לַקָּמָץ בַּגַּן.

לְאַט, בִּקְפִיצָה, לַסַּפְסָל הִגִּיעַ,

הַשִּׁיר הַמַּצְחִיק הָיָה מַפְתִּיעַ.                

אַחַר כָּךְ לָחַשׁ בְּדִיחָה קְצָרָה

שֶׁהָיְתָה קְצָת, רַק קְצָת מַצְחִיקָה.

הַקָּמָץ צָחַק חִי חִי חָה.

אָז אָמַר הַקָּמָץ לַחִירִיק:

"אַתָּה זַמָּר וּבַדְחָן מַצְחִיק!"

וְהַחִירִיק הַקָּטָן קְצָת הִסְמִיק.