הפועל הוא המילה היחידה במשפט המקבלת סיומות המשתנות לפי הגוף [ personne  ], הזמן [ temps ],

האופן [ mode  ] והדרך [ voix  ] . מכלול השינויים האלה נקרא conjugaison   [נטייה].

נטייתם של רוב הפעלים בצרפתית בנויה לפי כללים קבועים. פעלים אלו נקראים פעלים ר גיל ים [ verbes réguliers  ] (התואר régulier   בא מהמילה règle   - כלל).

לצד הפעלים הר גיל ים יש קבוצה קטנה של פעלים נפוצים מאוד שנטייתם אינה תואמת את כל הכללים והם נקראים פעלים יוצאים מן הכלל [ verbes irréguliers ].

יש שלוש קבוצות של פעלים ר גיל ים. המאפיינים של כל קבוצה הם הסיומות המיוחדות שמבחינים בהן בצורת המקור [ infinitif  ] ובנטיות.

בקבוצה הראשונה המקור [ infinitif  ] מסתיים ב - er   (סיומת זו מבטאים é  , ואין משמיעים כלל את העיצור r  ).

לדוגמה: aimer [ לאהוב ], chanter   [ לשיר], chercher   [ לחפש].

קבוצה זו היא הגדולה ביותר - כ - 90% מן הפעלים). בדרך כלל משתמשים בסיומות שלה גם כדי לגזור פעלים חדשים בשפה (נאולוגיזם). הקבוצה כוללת את כל הפעלים המסתיימים ב - er   חוץ מאחד: aller [ללכת], שהוא verbe irrégulier  .

בקבוצה השנייה ה מקור [ infinitif  ] מסתיים ב - ir  .

לדוגמה: finir   [לגמור], blanchir   [להלבין ], verdir   [ להוריק ], réfléchir [להרהר].

קבוצה זו היא קטנה ( ראו רשימה בעמ' __ ). היא כוללת בעיקר פעלים הנגזרים משמות צבעים כגון: jaunir   [להצהיב] הגזור מ -   jaune  [צהוב ]. פעלים רבים המסתיימים ב - ir אינם שייכים לקבוצה השנייה, משום שנטיותיהם אינן בנויות לפי כל כללי הקבוצה. אלה הם verbes irréguliers (ראו עמ'   ).

  בקבוצה השלישית המקור [ infinitif  ]   מסתיים ב - re  .

לדוגמה: entendre [לשמוע], vendre [למכור], pondre [להטיל].

מאחר שקבוצה זו קטנה, ספרי דקדוק מודרניים נוטים שלא לראות בה קבוצה בפני עצמה וכוללים את הפעלים שלה בתוך v erbes irréguliers .  

לא כל פועל המסתיים ב - re שייך לקבוצה השלישית.

לפועל הצרפתי יש זמנים פשוטים וזמנים מורכבים. זמן פשוט הוא זמן שצורותיו נכתבות במילה אחת, למשל je chante  . זמן מורכב הוא זמן שצורותיו מורכבות מפועל עזר - בדרך כלל avoir ולפעמים ê tre   - ומחלק של הפועל הנקרא participe passé  , למשל j ' ai chanté  .

בפועל ר גיל הצורות של הזמנים הפשוטים נבנות כך:

כותבים את ה infinitif -  :   chanter finir entendre  

מסירים את הסיומת:       er     ir        re  

ונשאר השורש:            chant    fin     entend                                                     

מוסיפים לשורש ( radical  ) את הסיומות:

nous chantons, je finis, tu entends

מטים את הפעלים עם כינויי גוף.

בלי כינוי גוף משתנה מובנו של הפועל .

למשל, הוא הופך לציווי:

  vous partez   אתם הולכים

  partez   לכו!

או שאין לו כל מובן: ils partirent   הלכו

  * partirent (?)

הסיומות נקבעות לפי הגוף, הזמן, האופן והקבוצה.

אין הבדל בין זכר לנקבה בצורות של הפעלים. מבדילים בין זכר לבין נקבה רק בכינויי הגוף השלישי, ביחיד וברבים.