כנס ח"י לנעל"ה - פרספקטיבה מחקרית על 18 שנות תכנית נעל"ה נערך בינואר 2010 באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוצגו בו עבודות מחקר שעוסקות בתכנית. בספר קובצו רוב העבודות האלה וגם אחרות שלא הוצגו בכינוס.

תכנית נעל"ה - נוער עולה לפני הורים - נוסדה בשנת 1992 ביזמת ארגון נתיב הפועל במשרד ראש הממשלה ובמשרד החינוך. כיום היא תכנית קבועה ומשותפת לממשלת ישראל ולסוכנות היהודית. במשרד החינוך ממונה עליה המִנהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער, והסוכנות היהודית אחראית לפעילותה בחו"ל. ארגון נתיב שותף בשיווק התכנית ברחבי חבר המדינות העצמאיות. ההפעלה השוטפת של התכנית מופקדת בידי מִנהלת נעל"ה באגודה לקידום החינוך. המִנהלת מלווה ומכוונת את תהליך קליטת התלמידים: מיון המועמדים בכל רחבי העולם ותמיכה מקצועית למוסדות החינוך קולטי נעל"ה, לתלמידים, לבוגרים ולהוריהם. בשנותיה הראשונות של התכנית באו רוב תלמידי נעל"ה מרוסיה ומאוקראינה. בשנת 2002 החליטה ועדת השרים לעלייה קליטה ותפוצות כי תכנית נעל"ה תהיה פתוחה לנוער יהודי מכל העולם.

תכנית נעל"ה נועדה לבני נוער יהודים המבקשים לסיים את לימודיהם התיכוניים בישראל. התלמידים באים לישראל בלי הוריהם לשלוש שנות לימודים לקראת תעודת בגרות ישראלית.

כתשעים אחוזים מתלמידי נעל"ה בוחרים להישאר בארץ, להתגייס לצבא, ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ולבנות כאן את ביתם. כשבעים אחוזים מההורים עלו בעקבות ילדיהם. 

המשתתפים:

פרופ' חיים אדלר, ז'נה בר, אורי בראל, ד"ר נטליה ברטוק, רונן דורי, ד"ר עדינה הופנונג-אסולין, ד"ר יבגני טרטקובסקי, ישעיהו יחיאלי, פרופ' יוליה מירסקי, רוחמה נקש, אנה קוצ'רובה, ד"ר אורית שלוויסקי.

פרופסור אדלר מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית מביט על תכנית נעל"ה מפרספקטיבה היסטורית רחבה ומשווה אותה ל'עליית הנוער'. בית הספר מבואות עירון שבעמק חפר קלט ברצף שבעה עשר מחזורים של תלמידי נעל"ה. מובאים דבריו של מנהל בית הספר רונן דורי ביום נעל"ה בכנסת המייצגים את נקודת המבט של המחנכים. ראש מנהלת נעל"ה, ישעיהו יחיאלי, פורש את תולדות נעל"ה ומציג רכיבים, אנשים ומספרים.

חלקו המחקרי של הספר מבוסס בעיקר על הרצאות שנישאו בכינוס המדעי בינואר 2010 באוניברסיטת בן-גוריון. כל המחקרים בספר עוסקים בתלמידי נעל"ה מברית המועצות לשעבר. תמונה עדכנית של המועמדים על רקע המצב החברתי בברית המועצות לשעבר מציגה ד"ר נטליה ברטוק. ד"ר יבגני טרטקובסקי מציג את מאפייני הזהות התרבותית של המועמדים לתכנית. פרופ' מירסקי מראה כיצד אפשר למתן את קשיי ההסתגלות של תלמידי נעל"ה באמצעות התערבות לפני העלייה. עוד מאמר של ד"ר טרטקובסקי עוסק בגורמים המעצבים את עמדותיהם של תלמידי נעל"ה בישראל כלפי תרבות המוצא וכלפי התרבות הישראלית. ד"ר אורית שלוינסקי מראה כיצד חברת הרוב משנה את דרכי הסוציאליזציה ומתאימה אותן לקצב של תלמידי נעל"ה ברכישת זהות לאומית. אורי בראל מביא נתונים על קליטתם של תלמידי נעל"ה במסגרות קיבוציות.  מחקרה של רוחמה נקש מגלה כי למרות הקשיים הייחודיים לתלמידי נעל"ה יש להם אוריינטציה חיובית ואופטימית לעתיד. הפסיכולוגית אנה קוצ'רובה מדווחת על תהליך פסיכותרפויטי של תלמידה ומדגימה כיצד תמיכה טיפולית עשויה לתת הזדמנות להצלחה לנערה שחייה בארץ מוצאה היו קשים מנשוא ודרכה בנעל"ה הייתה רצופת משברים. מחקרה האינטגרטיבי של ד"ר עדינה הופנונג-אסולין בוחן מחירים ורווחים פסיכולוגיים של תלמידי נעל"ה בתהליכי ההגירה ובתהליכי ההתבגרות החופפים זה לזה.

הקוראים מוזמנים להציץ אל העולם העשיר והמסקרן של התלמידים בתכנית נעל"ה, ללמוד על המסגרות המגוונות של התכנית ועל התהליכים המורכבים שבהם מתנסים משתתפיה. ספר זה הוא כלי עזר לעוסקים בקליטת נוער עולה בכלל ובקליטת תלמידי נעל"ה בפרט.