זרעי שלום

לָקַחַת זְרָעִים, לִטְמֹן בָּאֲדָמָה,

לְהַשְׁקוֹת, לְהוֹסִיף דְּשָׁנִים וּלְהַצְמִיחַ שָׁלוֹם,

אֲבָל תֹּם חָשַׁב וְהִסְבִּיר אֶת הַכַּוָּנָה:

"אֵין אֵלֶּה זְרָעִים אֲמִתִּיִּים,

אֵלֶּה זְרָעִים שֶׁל תִּקְוָה,

כְּמוֹ מֶחֱווֹת, חִיּוּכִים וּרְמָזִים,

הַמַּמְחִישִׁים רָצוֹן טוֹב לִידִידוֹת וּלְאַחֲוָה."

תֹּם סִפֵּר לַחֲבֵרָיו עַל רַעְיוֹן הַזְּרַעִים,

וְיַחַד הֶחְלִיטוּ לְפַיֵּס בֵּין זוּגוֹת יְרִיבִים.

הֵם פָּנוּ בְּנִפְרָד אֶל כָּל אַחַד מֵהַצְּדָדִים

וְהִצִּיעוּ לָהֶם דְּרָכִים לְהַשְׁלִים בִּמְקוֹם לִהְיוֹת אוֹיְבִים.